מספרים על דבורה (דז'וניה) אקהייזר:
האח דוד סיפר על דבורה:
דבורה נולדה בוארשה בשנת 1932. כשהותקפה פולין על ידי הגרמנים ברחה משפחתה מזרחה, ונשלחה למחנה של עבודות כפייה ביערות רפובליקת מארי אל על גדות הוולגה, שם נפטר אבי המשפחה.
עם פרוץ המלחמה בין ברית המועצות לגרמניה שוחררו אזרחי פולין ודבורה, אמה ואחיה עברו לבירת הרפובליקה, ואחיה של דבורה, דוד התגייס ללחימה בגרמנים.
אחרי המלחמה, כששוחרר האח מהצבא ודבורה ואמה חזרו לפולין, החליטה המשפחה להגיע לארץ ישראל.
בשנת 1946 אני ודבורה הצטרפנו לתנועת "השומר הצעיר", אני לבוגרים ודבורה ל"קיבוץ ילדים". כעבור זמן קצר עזבנו את פולין ושהינו כשנה במחנות העקורים בגרמניה. דבורה, יחד עם קבוצתה צורפה למעפילים באוניה "אקסודוס".
נירה, ביתו של דוד מספרת: על האקסודוס דבורה היתה רק בת 14 עם קבוצת הילדים , ללא ההורים.
אמה ואחיה של דבורה עלו ארצה אחרי שדבורה הפליגה עם קבוצת הילדים על האקסודוס, באמצעות סרטיפיקטים שארגוני הבריחה קבלו מהבריטים במחנה ברגן-בלזן.
כשאניות הגרוש הוחזרו להמבורג עם המעפילים. דוד אחיה שנשאר עם האם במחנה העקורים יצא עם יתר חבריו להמבורג להפגין כנגד החזרת המעפילים לגרמניה. באותה שעה הוא כלל לא ידע שבשעה שהפגין, אחותו דבורה נמצאה בין המעפילים המוחזרים לגרמניה על אניות הגרוש.
דבורה הלכה לעולמה בגיל 28 משברון לב.
מיכל לנס - חברה קרובה ביותר לדבורה ג'וניה בחברת הנוער בגן שמואל:
ג'וניה הגיעה לגן שמואל אחר המלחמה, והצטרפה לחברת הנוער שכבר התארגנה בקבוץ.
היתה מאוד מיוחדת ושונה משאר בני ובנות הקבוצה. לא מהרה להשתלב ולהתאקלם בבני הנוער המקומי, ה"צברים" ילידי הארץ והקבוץ.
ג'וניה שמרה מאד על המעגל הפרטי שלה. לא עיברתה את שמה כרבים מחבריה. לא מהרה לאמץ לעצמה גינונים של בני המקום.
את דרכה במציאות החדשה עשתה בקצב שהתאים לאופיה המאוד מיוחד.
היתה אינדיודואליסטית בנשמתה. היה לה עולם עשיר מלא משל עצמה ורצון עצום להתקדם ולהשיג את הדברים החשובים לה. רצתה ללמוד, להבין, להרחיב אופקים ולהשיג ולמלא את שנות המלחמה האבודות.
היתה בה סקרנות עצומה לעולם התרבות, האמנות והמוסיקה. אהבת המוסיקה מלאה חלל ענק בחייה.
היה לה קול מיוחד ונפלא. וכשרון בלתי רגיל.
בצד עולם הנעורים, תנועת הנוער, הלימודים והחיים בקבוץ - היה לה את עולמה שלה, המיוחד לה ולה בלבד.
היו לה תוכניות חובקות עולם להתקדם, ללמוד להגיע למיצוי כשרונותיה המוסיקליים.
בקבוץ של אותם הימים היתה ג'וניה כצמח בר. מיוחדת, רגישה ועצמאית.
לא תמיד הבינו אותה. לחברת הנעורים של אותם הימים היה לא קל לקבל נערה מיוחדת כל כך, השומרת על עולמה הפנימי המיוחד לה ולה בלבד.
לא הרבתה לספר על מאורעות המלחמה, אך על היותה חלק מהמסע של יציאת אירופה היתה גאה מאוד.
מיכל לנס, בית אלפא 12/2009
חברה מקבוץ גן שמואל כותבת על דבורה:
דבורה, שהיתה ממעפילי-ניצולי האונייה "אקסודוס", הגיעה לחברת הנוער בקיבוץ גן שמואל בגיל 16. לאחר שיחרורה מהצבא, למדה מוזיקה באקדמיה למוזיקה בירושלים. בשנת 1953 קיבלה מילגה של ארגון נשות הדסה, ללימודי שירה וניצוח בבית הספר למוזיקה, ג'וליארד, בניו-יורק, ארצות-הברית, אותם סיימה ב-1957. דבורה ניצחה בארצות-הברית על מקהלות, לימדה מוזיקה וקיימה הופעות, בכלל זה באולם הקונצרטים קרנגי הול שבניו-יורק.
