Zarneczny family  - אברהם וחיה זרנצ'ני 

מינה מרמורשטיין כותבת על הוריה,

הורי העפילו באקסודוס והכירו זה את זו על סיפונה של אחת מאוניות הגירוש.

​

 בין 4554 מעפילי האונייה היו שני ניצולים אשר לא הכירו (עדיין), כל אחד וסיפורו האישי.

האחד - אברהם-אריה זרנצ'ני מוורשה, ניצול יחיד ממשפחתו.

אברהם עלה לאוניה יחד עם קבוצה גדולה של ניצולים שהקימו גרעין קיבוצי בשם "לניצחון" במסגרת תנועת בני עקיבא שהיה מיועד לגוש עציון.

השנייה – חיה לומפ מטורביה שבפאתי רוזבדוב בפולין, שניצלה עם כל משפחתה.

חיה עלתה לאונייה כמדריכה של קבוצת "מוהליבר", מתנועת "המזרחי", שמנתה 16 ילדים וביניהם שני אחיה: מרדכי לומפ בן 15 ואהרון לומפ בן 13.

בהתקרבה לחופי הארץ תקפו המשחתות הבריטיות את אוניית המעפילים– בפיקודו של יוסי הראל – בזריקת פצצות גז מדמיע על המעפילים. כולם היו זקוקים למטלית רטובה כדי להגן על הפנים מפני נזקי הגז. חיה נשענה על הקיר בניסיונה להקטין את הנזק. במהלך הקרב נגחו המשחתות את דופן האוניה וכתוצאה מכך נפל חלק מהקיר (רואים בתמונה המפורסמת) לים. בעודה נשענת על הקיר מעדה חיה יחד עם הקיר, מישהו אחז בה ובאותה שנייה היא הבחינה שתינוק אשר שכב על כרית סמוך אליה עומד להישמט לים, היא תפסה ברגלו וכך הצילה אותו. הכרית נפלה לים.....

 

חיפה מוארת בשלל אורות, רואים את הארץ המובטחת ואליה לא באים. תחושה קשה. מורידים בצורה משפילה את כל המעפילים, לוקחים את מעט המטלטלים – ובתוכם שאריות הקשר מהמשפחות שנרצחו בידי הנאצים – ומפזרים את המעפילים בשלוש אוניות גירוש שמחזירות אותם לאירופה האכזרית.

 

הם מועלים, כל אחד בנפרד, על אוניית הגירוש RUNNYMEDE PARK, ביחד עם 1409 מעפילים מגורשים.

על סיפון אוניית הגירוש נפגשו השניים. רקע הפגישה: חברה דתית, מחסור במים ובגדים.

עדים למפגש הם כמובן שני אחיה הקטנים, מרדכי ואהרון לומפ.

סיפור המעפילים כולל השביתה הרי כבר נכתב, לכן עוד נוסיף סיפור אישי של חיה: כאשר הורידו אותם בכוח בהמבורג היא סירבה לרדת לחוף וקיבלה מכות מאלות מתכת על כתפיה שהיו עמוסים בתיקי שניים מחבריה שנפלו בגוש-עציון! היא נזקקה לטיפולים בפפנדורף.

בפפנדורף הנפיקו תעודות ואברהם קיבל תעודה שמספרה: 60 בתאריך 24.10.1947. שלושה ימים אחר כך קיבלה גם חיה תעודה שמספרה: 2359.

שליחי הסוכנות העבירו את רוב אנשי אוניות הגירוש ממחנה "פפנדורף" למחנה "אמדן".

השניים החליטו לקשור את חייהם זה בזו, התארסו במחנה "קאסל", מקום בו המתינו שאר בני משפחתה של חיה לעליה לארץ . השליחים העבירו אותם למרסיי אשר בצרפת, לקראת העליה "המסודרת" לארץ. הם החליטו – בעצת השליחים מהארץ, לבוא בברית הנישואין על אדמת צרפת ע"מ לזרז את עלייתם השנייה לארץ. החתונה התקיימה ביום שישי – סמוך לכניסת השבת – עם עוד כמה זוגות (שיטת הסרט הנע) ע"מ לצרף סעודת מצווה עם סעודת שבת – וכך לחסוך בהוצאות.

ואכן השניים עלו כזוג עם תעודות מזוייפות – כתיירים הבאים לבדוק מה קורה למשפחתם בארץ – דרך צרפת ב-16/4/48, באונייה "אין דבר" (אוניה יוונית) לפי סרטיפיקט מס' D (קבלה מתאריך 3/5/48, שמספרה: 201-21-71.268 ) וזכו לחגוג עם כל היהודים בארץ ישראל את עצמאותה ב ה' באייר תש"ח, בפרדס חנה.

שם הם בנו את ביתם והקימו את משפחתם.

​

כתבה בעיתון קירות מדברים ברשת של יחידת המוזיאונים במשרד הביטחון ומוזיאון ההעפלה וחיל הים גיליון 11 יולי 2020.

                                            לקריאת הכתבה אהבה בין גלי ההעפלה   ~~  הקישו  כ א ן  ~~

​

כתבה במעריב - פגישה מרגשת בין חיה וזהבה טננבוים לרגל 70 שנה להגעת האקסודוס לנמל חיפה   ~~  הקישו  כ א ן  ~~